הצצה אל עולם הולך ונעלם

הצצה אל עולם הולך ונעלם

יוהאן היה המדריך שלי במנו, במשך כמה ימים הייתי צמודה אליו ואל אורחות חייו, הוא יליד הג'ונגל בפרו, נולד וחי בשינטויה (Shintuya) שעל שפת אגם Rio Alto Madre de Dios, שייך לשבט המסקוס Mashcos שהיו נוודים ומכיוון שכך ניזונו בעיקר מציד, דייג ופירות.
בני השבט שלו התמחו בהכנת קשתות וחצים, מקנים שגדלים על שפת הנהר ונוצות של תוכים. עד היום יש כמה זקנים בכפר שממשיכים במלאכה הזו.

התמונה של סבא של יוהאן מתנוססת על ספר המרכז את המידע על בני השבט ומנהגיהם.
בין דפיו מצאתי עוד כמה בני משפחה, את הבית הראשון שבנו בכפר, פירסינג מעצמות של חיות ומנהג נעיצת נוצות סביב הפה.

לא הספקתי לשאול לגבי המנהג הזה, אבל יש לי תחושה שהנוצות, הידועות בכוחן לשאת את הקול אל על, מטרתן הטקסית לסייע לשיר והתפילה של נציגי השבט, להגיע אל הרוח הגדולה.זה מאוד הסתדר לי עם העובדה שהדוד של יוהאן מחזיק עדיין ברפואת שירת האיקרוס.

את אבא של יוהאן הכרתי מקרוב, כבר במבט ראשון הרגשתי את טוב ליבו ואת חכמת החיים, החוויות והמראות האצורים בכל קמט על פניו. יזמתי איתו שיחה והוא נענה בשמחה לסקרנות שלי והתיישב לידי על גדת הנהר, מדפדף בדפי הספר, כמו מחזיק קצוות דקיקים אחרונים בסיפור של המשפחה שלו. מצביע על כל תמונה בנפרד, אומר כמה מילים בודדות, מחכה להנהון שלי, לשאלה קצרה, שתיקה של כבוד וממשיך לתמונה הבאה.

בשנות ה 60 הוא הגיע עם משפחתו ממעמקי הג'ונגל אל מושב הקבע של הכפר Shintuya, ובשנות ה 70 קיבלו מעמד רשמי. היום הכפר מונה 300 תושבים ורובם מתפרנסים מחקלאות (בעיקר גידול של בננות ופאפיה) ומתיירות.

אמא של יוהאן משמרת מלאכה מופלאה של קליעת סלים מחוטים העשויים סיבים של קליפת עץ ה- Setico, מקליפת העץ מכינים סיבים מהם טווים חוטים והמחוטים היא קולעת סלים מאווררים וחזקים. לפעמים היא מעטרת אותם בזרעים אדומים.

אבל יותר מכל התמונות והסיפורים, ההזדמנות המופלאה להתבונן במשך כמה ימים מקרוב על ההתנהלות של יוהאן בסביבת מחייתו הטבעית, השאירה בי חותם ותחושה שזכיתי להצצה אל עולם הולך ונעלם.