מדלגת על חודש וחצי
על מיליון וחצי חוויות,
על אלף פוסטים שרציתי לכתוב,
על אנשים שנכנסו לנו ללב
וסללו לנו דרכים צדדיות
לליבה של מקסיקו, לחצרות הפנימיות.
מדלגת על כל אלה עד לחוף הקריבי,
שלושה ימים אחרונים במקסיקו,
אני לא מאמינה,
בא לי לבכות.
עוד אבכה
ואתגעגע
ואחזור.
אבל עכשיו – החוף הקריבי
במקום המטריף הזה Punta Allen
שכדי להגיע אליו נסענו שעתיים וחצי על לשון יבשה בדרך משובשת וארוכה.
יש כאן ים טורקיז, כפר דייגים קטנטן ושמורת טבע, הספקנו לאמץ זקן חביב שלקח אותנו ללגונה השחורה, לשתות מי קוקוס ישר מהעץ ולשבת בקפה המקומי.
עכשיו, על הערסל מול הים, הלבנה המלאה והרוח החזקה,
נושמת עמוק רגעים אחרונים של מקסיקו האהובה.
