במרחק יממה מהחוף הקריבי של מקסיקו, אני יכולה להגיד שבגדול – זה לא ה cup of tea שלנו, אבל בתוך כל הג'ונגל האמריקאי – תיירותי הזה, היו כמה חוויות שבשבילן היה שווה מאוד להגיע לכאן!
סנוטות – להיכנס לבטן האדמה, לראות, לשמוע ולהריח אותה מבפנים, לשחות במימיה הצלולים, להביט תחת המים אל מעמקיה האינסופיים ולקבל סחרחורת ופחד גבהים בתוך המים! מ ט ו ר ף !!!
חוויית החיבוק הכי מופלאה שקיבלתי אי פעם.
לפגוש להקת דולפינים צוהלים בים הפתוח! אהההההה!!!
להמתין לצבת הים שתרים ראשה מעל פני המים, לקחת יחד איתה שאיפה עמוקה של אויר ולתת לחיוּת האדירה הזו לשטוף את כל הגוף.
ריפוי של ממש.
חופים שמורים, טבעיים, נקיים וים בצבע טורקיז.
כפר דייגים פשוט בתוך שמורת טבע מדהימה, שהדרך המשובשת אליו מסננת את התיירים.
מפגש עם בן דוד אהוב שהגיע מארה"ב, אחרי ארבע שנים שלא נפגשנו וחיבור מקסים עם הבנות.
אנשים, אנשים, אנשים. תודה.
לנהג המונית החייכן והטוב שלא קרע אותנו במחיר, למרות שאפשר (וכולם עושים את זה מסביב).
לזקן החביב שלקח בצליעה איטית עד הלגונה השחורה והראה לנו שהסרטנים המשתבללים בכונכיות, ממש ידידותיים.
לשמחה שביקש מאנשי המעבדה שלו להיות עדינים עם המקל הזה שדחפו לנו לאף
ולעוד עיניים טובות וחיוכים אמיתיים שברקו כמו פנינים.
תודה מקסיקו,
נפרדות רק עד הסיבוב הבא.
